1
|
א ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי |
2
|
ב ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן |
3
|
ג ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה |
4
|
ד ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב |
5
|
ה ותהר בלהה ותלד ליעקב בן |
6
|
ו ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן |
7
|
ז ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב |
8
|
ח ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי |
9
|
ט ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה |
10
|
י ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן |
11
|
יא ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד |
12
|
יב ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב |
13
|
יג ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר |
14
|
יד וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך |
15
|
טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך |
16
|
טז ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא |
17
|
יז וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי |
18
|
יח ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר |
19
|
יט ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב |
20
|
כ ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון |
21
|
כא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה |
22
|
כב ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה |
23
|
כג ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי |
24
|
כד ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר |
25
|
כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי |
26
|
כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך |
27
|
כז ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך |
28
|
כח ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה |
29
|
כט ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי |
30
|
ל כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי |
31
|
לא ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר |
32
|
לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי |
33
|
לג וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי |
34
|
לד ויאמר לבן הן לו יהי כדברך |
35
|
לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו |
36
|
לו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת |
37
|
לז ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות |
38
|
לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות |
39
|
לט ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים |
40
|
מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן |
41
|
מא והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות |
42
|
מב ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב |
43
|
מג ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים |
Genesis 30:4 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...