1
|
א וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו |
2
|
ב ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות |
3
|
ג וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים |
4
|
ד ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון |
5
|
ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען |
6
|
ו ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה |
7
|
ז וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל |
8
|
ח ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו |
9
|
ט ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם |
10
|
י ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל |
11
|
יא כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים |
12
|
יב ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות |
13
|
יג ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו |
14
|
יד ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם |
15
|
טו בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה |
16
|
טז שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם |
17
|
יז ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים |
18
|
יח ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא |
19
|
יט אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם |
20
|
כ ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן |
21
|
כא ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת |
22
|
כב ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש |
23
|
כג והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם |
24
|
כד ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם |
25
|
כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן |
26
|
כו וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם |
27
|
כז ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו |
28
|
כח ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו |
29
|
כט ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר |
30
|
ל דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ |
31
|
לא ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים |
32
|
לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען |
33
|
לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו |
34
|
לד והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו |
35
|
לה ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו |
36
|
לו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה |
37
|
לז ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך |
38
|
לח ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה |
Genesis 42:5 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...