1
|
א למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה |
2
|
ב אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב |
3
|
ג קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול |
4
|
ד נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה) |
5
|
ה כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו |
6
|
ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר |
7
|
ז כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו) |
8
|
ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה |
9
|
ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן |
10
|
י ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם |
11
|
יא שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר {ס} |
12
|
יב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו |
13
|
יג ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם |
14
|
יד איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה |
15
|
טו שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך--יהוה צבאות שמו |
16
|
טז קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד |
17
|
יז נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה |
18
|
יח רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך |
19
|
יט אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה |
20
|
כ הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב |
21
|
כא ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת) |
22
|
כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים |
23
|
כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון |
24
|
כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות |
25
|
כה נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה |
26
|
כו השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא |
27
|
כז ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא) כי מדי דבריך בו תתנודד |
28
|
כח עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת |
29
|
כט שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו |
30
|
ל אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו |
31
|
לא על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה |
32
|
לב מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל |
33
|
לג ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד |
34
|
לד מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו |
35
|
לה והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו |
36
|
לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו |
37
|
לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק |
38
|
לח על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה |
39
|
לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו {ס} |
40
|
מ כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב |
41
|
מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה |
42
|
מב ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל |
43
|
מג פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה |
44
|
מד הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה |
45
|
מה בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון |
46
|
מו אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה |
47
|
מז ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב {ס} |
Jeremiah 48:1 Hebrew Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...