1
|
א ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2
|
ב בן אדם--שתים נשים בנות אם אחת היו |
3
|
ג ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן |
4
|
ד ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן--שמרון אהלה וירושלם אהליבה |
5
|
ה ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים |
6
|
ו לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים |
7
|
ז ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה |
8
|
ח ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה--כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה |
9
|
ט לכן נתתיה ביד מאהביה--ביד בני אשור אשר עגבה עליהם |
10
|
י המה גלו ערותה--בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה {ס} |
11
|
יא ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה--מזנוני אחותה |
12
|
יב אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים--בחורי חמד כלם |
13
|
יג וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן |
14
|
יד ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים (כשדים) חקקים בששר |
15
|
טו חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם--מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם |
16
|
טז ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה |
17
|
יז ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם--ותקע נפשה מהם |
18
|
יח ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה |
19
|
יט ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים |
20
|
כ ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם |
21
|
כא ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך {ס} |
22
|
כב לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב |
23
|
כג בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם--שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם |
24
|
כד ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים--צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם |
25
|
כה ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה--אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש |
26
|
כו והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך |
27
|
כז והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד {פ} |
28
|
כח כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת--ביד אשר נקעה נפשך מהם |
29
|
כט ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך |
30
|
ל עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם |
31
|
לא בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך {ס} |
32
|
לב כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל |
33
|
לג שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון |
34
|
לד ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי--ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה {ס} |
35
|
לה לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך {ס} |
36
|
לו ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן |
37
|
לז כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה |
38
|
לח עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו |
39
|
לט ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי |
40
|
מ ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק--אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי |
41
|
מא וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה |
42
|
מב וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים (סבאים) ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן |
43
|
מג ואמר לבלה נאופים עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא |
44
|
מד ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה--אשת הזמה |
45
|
מה ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם--משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן {ס} |
46
|
מו כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז |
47
|
מז ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו |
48
|
מח והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה |
49
|
מט ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה {פ} |
Ezekiel 23:1 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...