1
|
א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא |
2
|
ב וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו |
3
|
ג ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה |
4
|
ד ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה |
5
|
ה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל |
6
|
ו ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם |
7
|
ז ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד |
8
|
ח אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש |
9
|
ט אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם |
10
|
י ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל {פ} |
11
|
יא ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו |
12
|
יב אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו |
13
|
יג ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו |
14
|
יד ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה |
15
|
טו והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר |
16
|
טז מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר |
17
|
יז ועתה י גדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר |
18
|
יח יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים |
19
|
יט סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה |
20
|
כ ויאמר יהוה סלחתי כדברך |
21
|
כא ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ |
22
|
כב כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי |
23
|
כג אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה |
24
|
כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה |
25
|
כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף {פ} |
26
|
כו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר |
27
|
כז עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי |
28
|
כח אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם |
29
|
כט במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי |
30
|
ל אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון |
31
|
לא וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה |
32
|
לב ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה |
33
|
לג ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר |
34
|
לד במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי |
35
|
לה אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו |
36
|
לו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ |
37
|
לז וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה |
38
|
לח ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ |
39
|
לט וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד |
40
|
מ וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו |
41
|
מא ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח |
42
|
מב אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם |
43
|
מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם |
44
|
מד ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה |
45
|
מה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה {פ} |
Numbers 14:17 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...