1
|
א ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם |
2
|
ב כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה |
3
|
ג ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל |
4
|
ד ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה |
5
|
ה ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים |
6
|
ו ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך |
7
|
ז ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים |
8
|
ח וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה |
9
|
ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה {פ} |
10
|
י ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה |
11
|
יא ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם |
12
|
יב וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות |
13
|
יג ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם {פ} |
14
|
יד זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו |
15
|
טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד |
16
|
טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם |
17
|
יז ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת |
18
|
יח הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת {פ} |
19
|
יט ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת |
20
|
כ וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים |
21
|
כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת {ס} |
22
|
כב ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך {פ} |
23
|
כג גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות |
24
|
כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם |
25
|
כה ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם |
26
|
כו הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות |
27
|
כז ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות |
28
|
כח ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי |
29
|
כט זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים |
30
|
ל וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו |
31
|
לא ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה {ש} |
Nehemiah 13:1 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...