1
|
א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר |
2
|
ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים |
3
|
ג וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו |
4
|
ד ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים |
5
|
ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית |
6
|
ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר |
7
|
ז ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן |
8
|
ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא {פ} |
9
|
ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן |
10
|
י וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת |
11
|
יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא |
12
|
יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן |
13
|
יג וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא |
14
|
יד וביום הראות בו בשר חי יטמא |
15
|
טו וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא |
16
|
טז או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן |
17
|
יז וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא {פ} |
18
|
יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא |
19
|
יט והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן |
20
|
כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה |
21
|
כא ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים |
22
|
כב ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא |
23
|
כג ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן {ס} |
24
|
כד או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה |
25
|
כה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא |
26
|
כו ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים |
27
|
כז וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא |
28
|
כח ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא {פ} |
29
|
כט ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן |
30
|
ל וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא |
31
|
לא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים |
32
|
לב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור |
33
|
לג והת ג לח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית |
34
|
לד וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר |
35
|
לה ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו |
36
|
לו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא |
37
|
לז ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן {ס} |
38
|
לח ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת |
39
|
לט וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא {ס} |
40
|
מ ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא |
41
|
מא ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא |
42
|
מב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו |
43
|
מג וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר |
44
|
מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו |
45
|
מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא |
46
|
מו כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו {ס} |
47
|
מז והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים |
48
|
מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור |
49
|
מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן |
50
|
נ וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים |
51
|
נא וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא |
52
|
נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף |
53
|
נג ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור |
54
|
נד וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית |
55
|
נה וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו |
56
|
נו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב |
57
|
נז ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע |
58
|
נח והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר |
59
|
נט זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו {פ} |
Leviticus 13:1 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...