1
|
א כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי--רוח משחית |
2
|
ב ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה |
3
|
ג אל ידרך ידרך ( ) הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה--החרימו כל צבאה |
4
|
ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה |
5
|
ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו--מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל |
6
|
ו נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו--אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה--גמול הוא משלם לה |
7
|
ז כוס זהב בבל ביד יהוה--משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים |
8
|
ח פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה--אולי תרפא |
9
|
ט רפאנו את בבל ולא נרפתה--עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים |
10
|
י הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו {ס} |
11
|
יא הברו החצים מלאו השלטים--העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו |
12
|
יב אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר--הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה--גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל |
13
|
יג שכנתי (שכנת) על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך |
14
|
יד נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד {ס} |
15
|
טו עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים |
16
|
טז לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו |
17
|
יז נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
18
|
יח הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו |
19
|
יט לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא--ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו {פ} |
20
|
כ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות |
21
|
כא ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו |
22
|
כב ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה |
23
|
כג ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים |
24
|
כד ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון--לעיניכם נאם יהוה {ס} |
25
|
כה הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה |
26
|
כו ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה |
27
|
כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים--השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר |
28
|
כח קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו |
29
|
כט ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב |
30
|
ל חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות--נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה |
31
|
לא רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד--להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה |
32
|
לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו {ס} |
33
|
לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה |
34
|
לד אכלנו (אכלני) הממנו (הממני) נבוכדראצר מלך בבל הציגנו (הציגני) כלי ריק בלענו (בלעני) כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו (הדיחני) |
35
|
לה חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם {ס} |
36
|
לו לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה |
37
|
לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב |
38
|
לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות |
39
|
לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו--נאם יהוה |
40
|
מ אורידם ככרים לטבוח--כאילים עם עתודים |
41
|
מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים |
42
|
מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה |
43
|
מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם |
44
|
מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה |
45
|
מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו--מחרון אף יהוה |
46
|
מו ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל |
47
|
מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה |
48
|
מח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה |
49
|
מט גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ |
50
|
נ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם |
51
|
נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה {פ} |
52
|
נב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל |
53
|
נג כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה--נאם יהוה {ס} |
54
|
נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים |
55
|
נה כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם |
56
|
נו כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם |
57
|
נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך--יהוה צבאות שמו {ס} |
58
|
נח כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו {ס} |
59
|
נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה |
60
|
ס ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל--אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל |
61
|
סא ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל--וראית וקראת את כל הדברים האלה |
62
|
סב ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה |
63
|
סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת |
64
|
סד ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה--ויעפו עד הנה דברי ירמיהו {פ} |
Jeremiah 51:20 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...