1
|
א הדבר אשר דבר יהוה אל בבל--אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא |
2
|
ב הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה |
3
|
ג כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו |
4
|
ד בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו |
5
|
ה ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח |
6
|
ו צאן אבדות היה (היו) עמי--רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם |
7
|
ז כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה {ס} |
8
|
ח נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן |
9
|
ט כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם |
10
|
י והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה |
11
|
יא כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים |
12
|
יב בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה |
13
|
יג מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה |
14
|
יד ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה |
15
|
טו הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה |
16
|
טז כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר--מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו {ס} |
17
|
יז שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל {פ} |
18
|
יח לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו--כאשר פקדתי אל מלך אשור |
19
|
יט ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו |
20
|
כ בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר {פ} |
21
|
כא על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך {ס} |
22
|
כב קול מלחמה בארץ--ושבר גדול |
23
|
כג איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים |
24
|
כד יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת--כי ביהוה התגרית |
25
|
כה פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות--בארץ כשדים |
26
|
כו באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית |
27
|
כז חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם {ס} |
28
|
כח קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו--נקמת היכלו |
29
|
כט השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל |
30
|
ל לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה {פ} |
31
|
לא הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך |
32
|
לב וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו {ס} |
33
|
לג כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם |
34
|
לד גאלם חזק יהוה צבאות שמו--ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל |
35
|
לה חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה |
36
|
לו חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו |
37
|
לז חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה--והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו |
38
|
לח חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו |
39
|
לט לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר |
40
|
מ כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה--נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם |
41
|
מא הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ |
42
|
מב קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל |
43
|
מג שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו--חיל כיולדה |
44
|
מד הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני |
45
|
מה לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה |
46
|
מו מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע {ס} |
Jeremiah 50:40 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...