1
|
א והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי |
2
|
ב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל |
3
|
ג אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה |
4
|
ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה |
5
|
ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא |
6
|
ו ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה |
7
|
ז כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי |
8
|
ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא |
9
|
ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה |
10
|
י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל |
11
|
יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה |
12
|
יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי |
13
|
יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה |
14
|
יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה |
15
|
טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה {ס} |
16
|
טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה |
17
|
יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים |
18
|
יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי |
19
|
יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם |
20
|
כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח |
21
|
כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים |
22
|
כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה {פ} |
23
|
כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ [ ( ) כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל ] [ ( ) כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי {פ} ] |
Hosea 2:17 Tamil Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...