Indian Language Bible Word Collections
2 Kings 3:27
2 Kings Chapters
2 Kings 3 Verses
Books
Old Testament
New Testament
Bible Versions
English
Tamil
Hebrew
Greek
Malayalam
Hindi
Telugu
Kannada
Gujarati
Punjabi
Urdu
Bengali
Oriya
Marathi
Assamese
Books
Old Testament
New Testament
2 Kings Chapters
2 Kings 3 Verses
1
|
א ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה |
2
|
ב ויעשה הרע בעיני יהוה--רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו |
3
|
ג רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--דבק לא סר ממנה {פ} |
4
|
ד ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר |
5
|
ה ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל |
6
|
ו ויצא המלך יהורם ביום ההוא--משמרון ויפקד את כל ישראל |
7
|
ז וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי--התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך |
8
|
ח ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום |
9
|
ט וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם |
10
|
י ויאמר מלך ישראל אהה--כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב {ס} |
11
|
יא ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו |
12
|
יב ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט--ומלך אדום |
13
|
יג ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך--לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב |
14
|
יד ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא--אם אביט אליך ואם אראך |
15
|
טו ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה |
16
|
טז ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים |
17
|
יז כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם |
18
|
יח ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם |
19
|
יט והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים |
20
|
כ ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים |
21
|
כא וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול |
22
|
כב וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם |
23
|
כג ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב |
24
|
כד ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו (ויכו) בה והכות את מואב |
25
|
כה והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה |
26
|
כו וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום--ולא יכלו |
27
|
כז ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ {פ} |