Indian Language Bible Word Collections
Genesis 37:2
Genesis Chapters
Genesis 37 Verses
Books
Old Testament
New Testament
Bible Versions
English
Tamil
Hebrew
Greek
Malayalam
Hindi
Telugu
Kannada
Gujarati
Punjabi
Urdu
Bengali
Oriya
Marathi
Books
Old Testament
New Testament
Genesis Chapters
Genesis 37 Verses
1
|
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ |
2
|
אֵלֶּה ׀ תֹּלְדֹות יַעֲקֹב יֹוסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יֹוסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה אֶל־אֲבִיהֶם׃ |
3
|
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יֹוסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לֹו וְעָשָׂה לֹו כְּתֹנֶת פַּסִּים׃ |
4
|
וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי־אֹתֹו אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתֹו וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרֹו לְשָׁלֹם׃ |
5
|
וַיַּחֲלֹם יֹוסֵף חֲלֹום וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹו׃ |
6
|
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ־נָא הַחֲלֹום הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי׃ |
7
|
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתֹוךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם־נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי׃ |
8
|
וַיֹּאמְרוּ לֹו אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם־מָשֹׁול תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹו עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָיו׃ |
9
|
וַיַּחֲלֹם עֹוד חֲלֹום אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתֹו לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלֹום עֹוד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כֹּוכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי׃ |
10
|
וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו וְאֶל־אֶחָיו וַיִּגְעַר־בֹּו אָבִיו וַיֹּאמֶר לֹו מָה הַחֲלֹום הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבֹוא נָבֹוא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה׃ |
11
|
וַיְקַנְאוּ־בֹו אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר׃ |
12
|
וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעֹות אֶת־צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם׃ |
13
|
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף הֲלֹוא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לֹו הִנֵּנִי׃ |
14
|
וַיֹּאמֶר לֹו לֶךְ־נָא רְאֵה אֶת־שְׁלֹום אַחֶיךָ וְאֶת־שְׁלֹום הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרֹון וַיָּבֹא שְׁכֶמָה׃ |
15
|
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה־תְּבַקֵּשׁ׃ |
16
|
וַיֹּאמֶר אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה־נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים׃ |
17
|
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יֹוסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן׃ |
18
|
וַיִּרְאוּ אֹתֹו מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתֹו לַהֲמִיתֹו׃ |
19
|
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמֹות הַלָּזֶה בָּא׃ |
20
|
וְעַתָּה ׀ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרֹות וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו׃ |
21
|
וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ׃ |
22
|
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ׀ רְאוּבֵן אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתֹו אֶל־הַבֹּור הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹו לְמַעַן הַצִּיל אֹתֹו מִיָּדָם לַהֲשִׁיבֹו אֶל־אָבִיו׃ |
23
|
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא יֹוסֵף אֶל־אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת־יֹוסֵף אֶת־כֻּתָּנְתֹּו אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו׃ |
24
|
וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתֹו הַבֹּרָה וְהַבֹּור רֵק אֵין בֹּו מָיִם׃ |
25
|
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הֹולְכִים לְהֹורִיד מִצְרָיְמָה׃ |
26
|
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמֹו׃ |
27
|
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל־תְּהִי־בֹו כִּי־אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו׃ |
28
|
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת־יֹוסֵף מִן־הַבֹּור וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יֹוסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת־יֹוסֵף מִצְרָיְמָה׃ |
29
|
וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל־הַבֹּור וְהִנֵּה אֵין־יֹוסֵף בַּבֹּור וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו׃ |
30
|
וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא׃ |
31
|
וַיִּקְחוּ אֶת־כְּתֹנֶת יֹוסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם׃ |
32
|
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר־נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹא׃ |
33
|
וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יֹוסֵף׃ |
34
|
וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל־בְּנֹו יָמִים רַבִּים׃ |
35
|
וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמֹו וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתֹו אָבִיו׃ |
36
|
וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתֹו אֶל־מִצְרָיִם לְפֹוטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים׃ פ |