1
|
א כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב |
2
|
ב ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם {ס} |
3
|
ג והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך |
4
|
ד ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה |
5
|
ה שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים |
6
|
ו מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך |
7
|
ז נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה |
8
|
ח גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו |
9
|
ט שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים |
10
|
י כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת |
11
|
יא הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה |
12
|
יב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים |
13
|
יג ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון |
14
|
יד אעלה על במתי עב אדמה לעליון |
15
|
טו אך אל שאול תורד אל ירכתי בור |
16
|
טז ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות |
17
|
יז שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה |
18
|
יח כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו |
19
|
יט ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס |
20
|
כ לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים |
21
|
כא הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים |
22
|
כב וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה |
23
|
כג ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות {ס} |
24
|
כד נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום |
25
|
כה לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור |
26
|
כו זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים |
27
|
כז כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה {פ} |
28
|
כח בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה |
29
|
כט אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף |
30
|
ל ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג |
31
|
לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו |
32
|
לב ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו {פ} |
Isaiah 14:14 Hebrew Language Bible Words basic statistical display
COMING SOON ...